מבצע!

לא באנו להישאר - מהגרי עבודה, מאפריקה לישראל ובחזרה

גליה צבר
על הספרהמחבריםמתוך הספרביקורות ועודעטיפת הספר

עטיפת הספר



גודל אות:

תיאור

"לא באנו להישאר" הוא מסע מרתק בעקבות אלפי אפריקאים ואפריקאיות שהגיעו לישראל בשנות ה-80 וה-90 של המאה העשרים, וחיו כאן לאורך שנים כמהגרי עבודה בלתי חוקיים.

הרחק מאפריקה וקרוב אליה, בתוככי המציאות הישראלית ובמנותק ממנה, בנו האפריקאים – בעצמם ולעצמם – מארג של התאגדויות ומערכות תמיכה חברתיות, ובמרכזן כחמישים כנסיות שיצרו עוגן של שייכות, בית חלופי.

מעטים מקרב האפריקאים עזבו את ישראל מרצונם, רובם גורשו ממנה בראשית שנות האלפיים. "לא באנו להישאר" מתעד את סיפורם מנקודת מבטם – משלבי ההתארגנות הראשונים לקהילה "אפריקאית-ישראלית", דרך הצמיחה וההתרחבות, ועד להתפוררות והחזרה הביתה.

הספר הוא פרי עשר שנות מחקר בקרב מהגרי עבודה אפריקאים. גליה צבר זכתה באמונם: הם פתחו בפניה את ביתם ואת לִבם ושיתפו אותה בסיפור הגלוי והנסתר של נדודיהם הפיזיים-נפשיים-רוחניים מאפריקה לישראל ובחזרה. מה נותר להם מן התרבות הישראלית – שחלקים ממנה אימצו בהיותם בינינו – כאשר גורשו מכאן ושבו "הביתה"? במה היה הסיפור הזה שונה מן הסיפור שסיפרו לעצמם ולנו כאשר חיו בישראל? זהו סיפורו של מיעוט נראה-לעין שנעלם מעיני רובֵנו. הוא מציע תובנות חשובות עליהם, ולא פחות מזה – עלינו.

חוות דעת

אין עדיין חוות דעת.

היה הראשון לכתוב סקירה “לא באנו להישאר”

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ד"ר גליה צבר מרצה בכירה בחוג להיסטוריה של המזרח התיכון ואפריקה באוניברסיטת תל אביב. שנים של מחקר וחיים באפריקה הובילו אותה להיכרות עמוקה וייחודית עם היבשת ואנשיה.

לצד עבודתה המחקרית עוסקת גליה צבר בפעילות ציבורית במוקד סיוע לעובדים זרים ובמרכז לפלורליזם יהודי.

על השילוב בין פעילות מחקרית לעשייה חברתית זכתה צבר לאחרונה באות "Unsung Heroes" המוענקת על ידי הדלאי לאמה. צבר ופעילת השלום איבתיסאם מחמיד מפרדיס הן הישראליות הראשונות שזכו בפרס, שמוענק ל-50 גברים ונשים יוצאי דופן מרחבי העולם.

"אפריקה מבחינתי זה האנשים. לא המוסדות, לא המדינות ולא השליטים. אפריקה זה הכוח של היחיד", אומרת צבר, 46, שחוקרת את אפריקה כבר יותר מ-20 שנה. עוד כשהיתה סטודנטית נסעה לאתיופיה כמדריכת טיולים, והיתה מעורבת בהכנות למבצע משה.

הארץ, 7.6.2009  » לכתבה המלאה

תוכן העניינים

שלמי תודה
מבוא: אבני דרך בשחור־לבן

שער ראשון: סיפור המסגרת
"הבאנו עובדים, קיבלנו בני אדם" 

פרק א: מעובדים זרים למהגרי עבודה
קווים כלליים לתיאור סוגיית הגירת עבודה בעולם ובישראל
פרק ב: "היינו ממש קהילה"
שורשיה ומאפייניה של התארגנות האפריקאים בישראל

שער שני: "זה כאילו אנחנו פה ולא פה"
היומיום הישראלי של מהגרי העבודה האפריקאים 

פרק ג: "דרשוני וחיו" (עמוס ה)
הקמתן והתבססותן של הכנסיות האפריקאיות בישראל
פרק ד: בגוף ראשון יחיד
"פה נפתחו לי עוד דרכים לחיות"
פרק ה: במלכודת הכסף והכשף
"לפעמים כדי להציל את עצמך, צריך לבנות קיר מול המשפחה שבבית"

שער שלישי: הגירוש
"בזמן האחרון כל יום נעלמים אנשים" 

פרק ו: "אם יגרשו אותי, אני גמורה"
ראשיתו של הגירוש
פרק ז: "האם החליטו באמת לגרש את כולנו?"
קהילה על סף קריסה
פרק ח: "אתם תפסתם את אבא שלי, בבקשה תשחררו אותו"
ילדים בצל הגירוש
פרק ט: "כל אחד עכשיו הוא לעצמו"
התפוררות

שער רביעי: השיבה הביתה
"אני כבר לא יכול לחיות כמו שהייתי פעם"

פרק י: "כולנו בּוגָה"
תמונות מסע ראשונות; הערות והארות
פרק יא: השמחים בחלקם
פרק יב: המסתגלים מחדש
פרק יג: האבודים, מחפשי הדרך
פרק יד: ילדות תלושה, נעורים עקורים
אפילוג
רשימת המקורות
מפתח נושאי-אנליטי

הספר ראה אור בחודש דצמבר 2008

לא באנו להישאר
מהגרי עבודה, מאפריקה לישראל ובחזרה
מאת: גליה צבר

עריכה: דפנה דנון
מהדורה ראשונה: דצמבר 2008
מס' עמודים: 225
עיצוב העטיפה: יעל בר-דיין
התצלום שעל העטיפה: גליה צבר, רחוב לבנדה, תל-אביב

We're Not Here to Stay
African migrant Workers in Israel and Back in Africa
Galia Sabar
ISBN: 978-965-7241-32-5

 

עטיפת הספר

לא באנו להישאר

79.00 70.00

"לא באנו להישאר" הוא מסע מרתק בעקבות אלפי אפריקאים ואפריקאיות שהגיעו לישראל בשנות ה-80 וה-90 של המאה העשרים, וחיו כאן לאורך שנים כמהגרי עבודה בלתי חוקיים. הרחק מאפריקה וקרוב אליה, בתוככי המציאות הישראלית ובמנותק ממנה, בנו האפריקאים – בעצמם ולעצמם – מארג של התאגדויות ומערכות תמיכה חברתיות, ובמרכזן כחמישים כנסיות שיצרו עוגן של שייכות, בית חלופי.

קטגוריות: ,

תיאור

"לא באנו להישאר" הוא מסע מרתק בעקבות אלפי אפריקאים ואפריקאיות שהגיעו לישראל בשנות ה-80 וה-90 של המאה העשרים, וחיו כאן לאורך שנים כמהגרי עבודה בלתי חוקיים.

הרחק מאפריקה וקרוב אליה, בתוככי המציאות הישראלית ובמנותק ממנה, בנו האפריקאים – בעצמם ולעצמם – מארג של התאגדויות ומערכות תמיכה חברתיות, ובמרכזן כחמישים כנסיות שיצרו עוגן של שייכות, בית חלופי.

מעטים מקרב האפריקאים עזבו את ישראל מרצונם, רובם גורשו ממנה בראשית שנות האלפיים. "לא באנו להישאר" מתעד את סיפורם מנקודת מבטם – משלבי ההתארגנות הראשונים לקהילה "אפריקאית-ישראלית", דרך הצמיחה וההתרחבות, ועד להתפוררות והחזרה הביתה.

הספר הוא פרי עשר שנות מחקר בקרב מהגרי עבודה אפריקאים. גליה צבר זכתה באמונם: הם פתחו בפניה את ביתם ואת לִבם ושיתפו אותה בסיפור הגלוי והנסתר של נדודיהם הפיזיים-נפשיים-רוחניים מאפריקה לישראל ובחזרה. מה נותר להם מן התרבות הישראלית – שחלקים ממנה אימצו בהיותם בינינו – כאשר גורשו מכאן ושבו "הביתה"? במה היה הסיפור הזה שונה מן הסיפור שסיפרו לעצמם ולנו כאשר חיו בישראל? זהו סיפורו של מיעוט נראה-לעין שנעלם מעיני רובֵנו. הוא מציע תובנות חשובות עליהם, ולא פחות מזה – עלינו.

חוות דעת

אין עדיין חוות דעת.

היה הראשון לכתוב סקירה “לא באנו להישאר”

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *