מבצע!

בעל הבית הפריזאי - חיבור על מוסר וכלכלת בית

בורגני פריזאי בשנת 1393
על הספרהמחבריםמתוך הספרביקורות ועודעטיפת הספר

עטיפת הספר



גודל אות:

תיאור

הספר המיוחס לבעל הבית הפריזאי נכתב בשלהי המאה ה–14. המחבר מציג את עצמו כבורגני קשיש מפריז המחבר מדריך שימושי, לרעייתו בת ה-15. איננו יודעים מי באמת כתב את הספר ואם אכן נועד לנערה אמתית.

ייתכן שמדובר בתחבולה ספרותית והבעל הקשיש כמו גם רעייתו הצעירה לא היו ולא נבראו. אך בין אם היו ובין אם רק משל היו, מדובר באוצר בלום של מידע על תפיסות עולם ועל חיי היום יום בימי הביניים.

המחבר מציע עצות בענייני יראת שמים, ניהול משק הבית והיחס לנחותים, לשווים ולעליונים. בעיקר הוא מציע תמונה מרתקת של היחסים בין המינים ושל חיי נישואים בתקופה שבה נכתב.

פרולוג
אחות יקרה, מאחר שבשבוע בו נישאנו לא היית אלא בת חמש־עשרה שנים, ביקשת ממני להעביר על מידותיי ביחסי אלייך בשל גילך הצעיר וחוסר ניסיונך עד אשר תראי ותלמדי יותר. הבטחת לי להאזין לדבריי בתשומת לב, ולהתמסר כל כולך להבטחת שלומי ואהבתי אותך. אני מאמין שבתבונה אמרת לי זאת בעצת חכם ממך.

זכור לי שביקשת ממני בענווה במיטתנו שלא אתקן את דרכייך בחוּמרה קֳבָל זרים ואף לא קֳבָל בני ביתנו, כי אם מדי לילה או מדי יום, אזכיר לך בצנעת חדרנו את טעויותייך ואת מעשי השטות שעשית ביום או בימים שחלפו, ואם ארצה אענישך. ואת, כפי שאמרת לי, תצייתי לי בתיקון דרכייך על פי הוראתי והערותיי, ותעשי את כל אשר ביכולתך כדי למלא את רצוני.

הריני משבח אותך ומחזיק לך טובה על דברייך אלה שתכופות נזכרתי בהם. ודעי עוד, אחות יקרה, שכל מה שאני יודע שעשית מאז נישואינו ועד היום, וכל אשר תעשי בעתיד בכוונה טובה היה, הנו ויהיה טוב בעיניי, והשביע, משביע וישביע את רצוני בעתיד, שכן נערוּתך פוטרת ותפטור אותך מלהיות חכמה מאוד בכל אשר תעשי מתוך כוונה טובה ולא כנגד דעתי.

ודעי שטוב ולא רע בעיניי שתגדלי ורדים, תטפחי סיגליות, תקלעי זרים, תרקדי ותשירי. טוב בעיניי שתמשיכי בכך בקרב ידידינו ובני מעמדנו, שכן אך טוב ונכון הדבר שכך תבלי את נעורייך הנשיים, כל עוד לא תשתוקקי ללכת למשתאות ומחולות של סניורים גדולים מדי, דבר שאינו ראוי לך ואינו מתאים למעמדך ולמעמדי.

ובאשר לשירות שלדברייך היית מעניקה לי ברצון לוּ ידעת כיצד ואשר אותו ביקשת ממני ללמדך, דעי אחות יקרה, שדייני אם תשרתיני כפי ששכנותייך הטובות וקרובותייך משרתות את בעליהן, שמעמדם שווה למעמדנו.

היוועצי בהן תחילה ונהגי בעצתן על פי בחירתך, שכן איני כה יהיר עד כי אמאס בשירותייך, במיוחד ביודעי כי כוונותייך טובות. זאת כל עוד לא תנהגי ברמייה, ובבוז או זלזול שהרי התנהגות כזו לא תיסלח. ידע ידוע לי, אחות יפה, שהנך בת לשושלת נכבדה משלי אך הדבר לא ישמש לך כהצדקה, שהרי ברור לי שהנשים במשפחתך הנן בעלות מידות כה טובות, עד כי אם ייוודע להן על התנהגותך יוכיחוך בחומרה גם בלעדיי.

אולם אין לי ספקות באשר אלייך והנני בטוח בהגינותך. אמרתי לך שלא מגיע לי אלא שירות קטן, אך עם זאת הייתי רוצה שתיטיבי לדעת את כל הנוגע למידה הטובה, לכבוד ולשירות, לא למעני כי אם כדי לשרת כראוי את הבעל שיהיה לך אחריי, אם יהיה לך כזה. או כדי שתיטיבי לחנך את בנותייך, או ידידותייך אם תרצי, ואם יהיה להן צורך בכך. וככל שתדעי יותר יזכו לשבחים הורייך ואף אני וכל האחרים שחינכוך.

מתוך אהבה וכבוד כלפייך ולא כדי לשרתני (שהרי שירות רגיל, אם לא פחות מזה מתאים לי) ומאחר שצר לי עלייך על שאין לך עוד אב ואם, ועל שאיש מקרובייך אשר עמם יכולת להיוועץ באשר לצרכייך הפרטיים אינו מצוי בקרבתך מלבדי, ושלמעני הורחקת ממשפחתך ומארץ הולדתך, שבתי והרהרתי כיצד אוכל למצוא הקדמה כללית ונוחה כדי ללמדך, הקדמה שתוכלי להיעזר בה במאמצייך ובעבודתך בכוחות עצמך בלעדיי.

בסופו של דבר נראה לי שאם אהבתך אכן הנה כזו כפי שתיארת לי בדברייך הטובים, ניתן לנקוט בדרך הבאה: אכתוב למענך הוראות כלליות בשלושה חלקים שיחולקו לתשעה־עשר סעיפים עיקריים.

חלק ראשון
החלק הראשון מבין השלושה בא ללמדך את הנחוץ כדי שתזכי לאהבת האלוהים ולתשועת נשמתך, ובעולם הזה – לאהבת בעלך ולשלום הראוי בחיי הנישואים. ומאחר ששני דברים אלה, תשועת נשמתך ושלוותו של בעלך, הם החשובים מכול, הם נזכרים ראשונים. חלק זה כולל תשעה סעיפים.
הסעיף הראשון בא ללמדך כיצד עלייך להודות ולברך את אדוננו ואת אמו המבורכת בשכבך ובקומך, וכיצד עלייך להתלבש בצורה נאותה.
הסעיף השני הוא על חובתך ללכת לכנסייה עם ליווי מתאים; לבחור לך מושב; להתנהג כראוי; להאזין למיסה ולהתוודות.

[…]

חוות דעת

אין עדיין חוות דעת.

היה הראשון לכתוב סקירה “בעל הבית הפריזאי”

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרופסור שולמית שחר, כלת פרס ישראל, היא מומחית בעלת שם עולמי להיסטוריה של ימי–הביניים. היא עוסקת בעיקר בחקר קבוצות שוליים בחברת המערב.

בין ספריה המעמד הרביעי: האישה בימי–הביניים; ילדות בימי–הביניים; חורף העוטה אותנו: זקנה בימי הביניים; נשים בתנועת מינות של ימי–הביניים: אנייס ואיגט הוולדנסיות; מכתבי אבלר ואלואיז, גוף ראשון בשני קולות: האוטוביוגרפיות של גיבר מנוז’ן והרמן היהודי, והצוענים עם הנוודים של אירופה.

פתח דבר
(ללא הערות ומראי מקומות שבמקור)

שנות התשעים של המאה הארבע־עשרה היו שנים קשות לתושביה של צרפת. "מלחמת מאה השנים" בין אנגליה לצרפת, שראשיתה ב־ 1337 , הייתה רחוקה מסיומה. בהפוגות שבין הקרבות התקיימו שכירי החרב שנותרו על אדמת צרפת משוד האוכלוסייה.

עול המסים הכביד על התושבים, ומרידות חברתיות שבו ופרצו. מאבק ניטש בין תומכי לואי מאורליאן, אחי המלך הקטין שארל השישי, לבין דודו, פיליפ "האמיץ", דוכס בורגון, תחילה על האפוטרופסות ולאחר התקף הטירוף הראשון של המלך ב־ 1392 , על השלטון בפועל. באותן שנים ממש חוּבר טקסט שלשווא יחפש בו הקורא עקבות כלשהם לכל אלה.

זהו ספר הדרכה לאשת איש, שעל פיו הכול בעולמנו יבוא על מקומו בשלום אם רק יתקבלו דברי ההדרכה ויקוימו. הספר כונה בשם בעל הבית הפריזאי. חיבור על מוסר וכלכלת בית.

האני הדובר במדריך הוא בורגני פריזאי מבוגר, אם לא זקן (גילו המדויק אינו ידוע), הפונה בדבריו לאשתו הצעירה. גילה של האישה מצוין – היא בת חמש־עשרה. המחבר הוא אדם אמיד שנמנה עם הבורגנות הגבוהה של התקופה, ובעל מודעות חריפה להיררכיה החברתית. מקור עושרו היה המסחר.

הוא היה בעל השכלה מסוימת. נראה שידע מעט לטינית וקרא טקסטים, שחוברו בלשון הצרפתית או שתורגמו לצרפתית מלטינית. הוא מצטט מספרי הדרכה אחרים, ממימרות חכמים פאגאניים (לא תמיד במדויק), מכתבי הקודש (גם כן לא תמיד במדויק) ומסיפורים עממיים ופתגמים מימי הביניים. הסיפורים שבהם מתוארות תקופות עתיקות מסופרים במונחים, בלבוש ובצבע של תקופת המחבר. בביתו היו ספרים.

ממה שבחר לכלול בחיבורו ניתן ללמוד על השקפותיו וגם על אישיותו. באשר לאשתו הצעירה, ניתן ללמוד בעיקר על ציפיותיו ממנה. היא מוצגת כנערה תמה (מה שאינו מונע ממנו לגלוש מדי פעם לדיון בחטאים שהנערה לא הייתה אמורה אף לדעת על אודותם); כיתומה הבאה מפרובינציה רחוקה, ממשפחה מיוחסת מזו של בעלה המבוגר. היא יודעת קרוא ואולי גם כתוב.

דמויות שניהם הועלו על ידי איילין פאואר בספרה אנשי ימי הביניים. 3 פאואר סבורה שספר ההדרכה אכן חובר על ידי בעל קשיש שנשא אישה צעירה. חוקרים אחרים סבורים שמדובר באמצעי ספרותי בלבד. לדעתם, האני המדריך והמספר בטקסט אינו זהה למחבר הטקסט. הבעל הקשיש אינו אלא אחת מתוך שורה ארוכה של זהויות שאימצו מחברי ספרי הדרכה לנשים.

התיאור אמנם מקיף מרוב האחרים, ומצטיין בחיות תיאור חיי היום יום, אך אין בכך כדי להעיד שמדובר בזוג אמיתי. נישואים בין גבר זקן ונערה צעירה לא היו בהכרח פרי הדמיון כמובן. גברים רבים שהתאלמנו נשאו נשים בשנית, ואף בשלישית, ובכל נישואים חדשים היה פער הגילים בין הבעל לאשתו גדול יותר.

האפשרות שנערה צעירה, בת טובים אמנם, אך יתומה, תשודך על ידי קרוביה לבעל זקן ואמיד הייתה סבירה בהחלט. לא פעם לעגו מחברי הסאטירות של התקופה לגברים קשישים שנשיהם הצעירות מצמיחות להם קרניים. כך למשל עושה צ'וסר בסיפור על ינואר הזקן ואשתו הצעירה מַאי.

גם אם לא היו אנשים קונקרטיים, התיאור אפוא המופיע בחיבור בהחלט מתקבל על הדעת. פאואר סבורה שביטויי התחשבות ורוך של הבעל המדריך אותה, מעידים על היות הכותב אדם מבוגר ובעל ניסיון חיים הפונה אל נערה צעירה. טיעונם של הרואים בדרך הצגת הדברים אמצעי ספרותי בלבד, מתבססת על הדמיון בין חיבורו של בעל הבית הפריזאי לבין ספרי ההדרכה הידועים האחרים.

התקופה עמדה בסימן גידול במספר ספרי ההדרכה השונים בלשונות הדיבור בכל ארצות אירופה המערבית, ובכלל זה ספרי הדרכה לנשים נשואות. כל ספר נשא אמנם חותם אישי של מחברו, אולם בולטים בכולם הסתמכות על אותם מקורות, שיבוץ אותם סיפורים, מימרות ופתגמים ושאילות הדדיות, זאת גם אצל מחברים – ומחברות – ממעמד חברתי שונה.

היסטוריונים, ובעקר חוקרי ספרות עמדו כבר על המשותף בין ספרו של האביר מטור לנדרי (Chevalier de la Tour Landry), לבין ספריהם של בעל הבית הפריזאי ושל כריסטין דה־פיזן ספר שלוש המידות הטובות (Livre de Trois Vertus).

באשר להצגת מקבלת ההדרכה כאישה צעירה מקהילה רחוקה, טוענים מתנגדיה של פאואר, המחבר הלך בעקבות דעתו של פטרארקה באשר לרצוי ביותר לבעל מבוגר: לשאת אישה צעירה שיוכל לחנך ולעצב כרצונו ושבהיותה רחוקה ממשפחתה ומקהילתה לא תושפע מדברי החנופה של בני משפחתה ומדברי רכילות של נשים זקנות. כך תהיה טהורה, צנועה, צייתנית וקדושה, ועד מהרה תשיל מעליה את קלות הדעת הילדותית. לא ניתן לקבוע בוודאות איזו מבין שתי הדעות היא הנכונה. גם אין זה מן הנמנע שמחבר שהכיר את ספרות ההדרכה של תקופתו אכן נשא לאישה נערה צעירה והקדיש לה את הספר.

הסיפורים המוזכרים בספרי ההדרכה של ראשית המאה החמש־ עשרה האריכו ימים. בספר ההדרכה של בעל הבית הפריזאי מוזכרים שני סיפורים שבהם מתערבים גברים נשואים (צעירים) זה עם זה, אשתו של מי מהם הנה הממושמעת ביותר. באילוף הסוררת לוויליאם שקספיר מתערב פטרוקיו עם שני ידידיו, מי מבין נשותיהם תמהר להישמע לפקודת בעלה ולבוא ולהתייצב בפניהם.

ובנאומה של קתרינה על החוב הגדול שחבה האישה לבעלה, אשר למענה "ישעבד גופו לכל עמל וטורח: ביבשה, בים, בליל סופה וביום סגריר…" מהדהדים דבריו של בעל הבית הפריזאי המתאר את קשייו של הבעל הסוחר, שתפקידו הוא "לטרוח ולעמול בענייני החוץ: לצאת ולבוא ולדאוג לכול בגשם, ברוח, בשלג ובברד; יש והוא נרטב, יש ומתייבש…" וכל אלה למען אשתו הספונה לבטח בביתה.

בפרולוג כותב המחבר במה ידון בחיבורו על שלושת חלקיו: החל בחובות הדתיות ובהתנהגות המוסרית, עבור דרך הטיפול בבעל ובבית, וכלה במשחקים ובחידות שעל אשתו להכיר כדי להיטיב למלא את תפקיד המארחת, ובדרך גידולם של הנץ והבז ואלופם לציד (הוא לא כלל בספר כמובטח את הפרקים על המשחקים והחידות). שני הסיפורים הגדולים והפופולריים שכלל בחלק הראשון הם זה הידוע בשם גְריזלידיס וזה הידוע בשם מֶלִיבֶּה.

מעבר לפרטים המרתקים בחלקם, בבסיס דברי ההדרכה של מחברנו תביעה, יש ובלשון רכה יחסית, יש ובבוטה לנאמנות ומשמעת לאלוהים ולבעל – אבני יסוד בדרישה מאישה בחברה פטריארכלית ודתית. עם זאת, מאחר שאך לעתים נדירות הדברים הנם חד משמעיים בעולמנו, ניתן ללמוד מן הטקסט על הפער שהתקיים לא אחת בין הרצוי למצוי, בין הציפיות למימושן ובין הנורמות למציאות.

ביקורות ועוד

הספר ראה אור בחודש יוני 2013.

 

בעל הבית הפריזאי
חיבור על מוסר וכלכלת בית
מאת: בורגני פריזאי בשנת 1393

תרגמה מצרפתית, הוסיפה הערות , פתח דבר ואחרית דבר שולמית שחר
מפתח: אורי גנני
מהדורה ראשונה: יוני 2013
כריכה: רכה, 185 עמודים
עיצוב העטיפה: יעל בר־דיין
דאנה קוד: 583-59

הציור שעל העטיפה:
January: Dinner Scene, Da Costa Hours, in Latin The Pierpont Morgan Library, New York. MS M.399., fol. 3r. Purchased by J. Pierpont Morgan (1837-1913), 1910.

Le Ménagier de Paris
Traité de morale et d’économie
domestique composé vers 1393 par un bourgeois parisien
Traduit du francais par Shulamith Shahar
ISBN: 978-965-7241-59-2

 

עטיפת הספר

בעל הבית הפריזאי

79.00 67.00

ספר ההדרכה של בעל הבית הפריזאי לאשתו הצעירה נכתב בשלהי המאה ה-14. המחבר מציג את עצמו כבורגני קשיש מפריז המציע סדרה של עצות, חלקן רוחניות וחלקן מעשיות מאד, לרעייתו בת ה-15. איננו יודעים מיהו האיש שכתב את הספר ואם אכן נועד לנערה אמתית. ייתכן שמדובר בתחבולה ספרותית והבעל הקשיש כמו גם הנערה הצעירה לא היו ולא נבראו. אך בין אם היו ובין אם רק משל היו, מדובר באוצר בלום של מידע על תפיסות עולם ועל חיי היום יום בימי הביניים.

תיאור

הספר המיוחס לבעל הבית הפריזאי נכתב בשלהי המאה ה–14. המחבר מציג את עצמו כבורגני קשיש מפריז המחבר מדריך שימושי, לרעייתו בת ה-15. איננו יודעים מי באמת כתב את הספר ואם אכן נועד לנערה אמתית.

ייתכן שמדובר בתחבולה ספרותית והבעל הקשיש כמו גם רעייתו הצעירה לא היו ולא נבראו. אך בין אם היו ובין אם רק משל היו, מדובר באוצר בלום של מידע על תפיסות עולם ועל חיי היום יום בימי הביניים.

המחבר מציע עצות בענייני יראת שמים, ניהול משק הבית והיחס לנחותים, לשווים ולעליונים. בעיקר הוא מציע תמונה מרתקת של היחסים בין המינים ושל חיי נישואים בתקופה שבה נכתב.

פרולוג
אחות יקרה, מאחר שבשבוע בו נישאנו לא היית אלא בת חמש־עשרה שנים, ביקשת ממני להעביר על מידותיי ביחסי אלייך בשל גילך הצעיר וחוסר ניסיונך עד אשר תראי ותלמדי יותר. הבטחת לי להאזין לדבריי בתשומת לב, ולהתמסר כל כולך להבטחת שלומי ואהבתי אותך. אני מאמין שבתבונה אמרת לי זאת בעצת חכם ממך.

זכור לי שביקשת ממני בענווה במיטתנו שלא אתקן את דרכייך בחוּמרה קֳבָל זרים ואף לא קֳבָל בני ביתנו, כי אם מדי לילה או מדי יום, אזכיר לך בצנעת חדרנו את טעויותייך ואת מעשי השטות שעשית ביום או בימים שחלפו, ואם ארצה אענישך. ואת, כפי שאמרת לי, תצייתי לי בתיקון דרכייך על פי הוראתי והערותיי, ותעשי את כל אשר ביכולתך כדי למלא את רצוני.

הריני משבח אותך ומחזיק לך טובה על דברייך אלה שתכופות נזכרתי בהם. ודעי עוד, אחות יקרה, שכל מה שאני יודע שעשית מאז נישואינו ועד היום, וכל אשר תעשי בעתיד בכוונה טובה היה, הנו ויהיה טוב בעיניי, והשביע, משביע וישביע את רצוני בעתיד, שכן נערוּתך פוטרת ותפטור אותך מלהיות חכמה מאוד בכל אשר תעשי מתוך כוונה טובה ולא כנגד דעתי.

ודעי שטוב ולא רע בעיניי שתגדלי ורדים, תטפחי סיגליות, תקלעי זרים, תרקדי ותשירי. טוב בעיניי שתמשיכי בכך בקרב ידידינו ובני מעמדנו, שכן אך טוב ונכון הדבר שכך תבלי את נעורייך הנשיים, כל עוד לא תשתוקקי ללכת למשתאות ומחולות של סניורים גדולים מדי, דבר שאינו ראוי לך ואינו מתאים למעמדך ולמעמדי.

ובאשר לשירות שלדברייך היית מעניקה לי ברצון לוּ ידעת כיצד ואשר אותו ביקשת ממני ללמדך, דעי אחות יקרה, שדייני אם תשרתיני כפי ששכנותייך הטובות וקרובותייך משרתות את בעליהן, שמעמדם שווה למעמדנו.

היוועצי בהן תחילה ונהגי בעצתן על פי בחירתך, שכן איני כה יהיר עד כי אמאס בשירותייך, במיוחד ביודעי כי כוונותייך טובות. זאת כל עוד לא תנהגי ברמייה, ובבוז או זלזול שהרי התנהגות כזו לא תיסלח. ידע ידוע לי, אחות יפה, שהנך בת לשושלת נכבדה משלי אך הדבר לא ישמש לך כהצדקה, שהרי ברור לי שהנשים במשפחתך הנן בעלות מידות כה טובות, עד כי אם ייוודע להן על התנהגותך יוכיחוך בחומרה גם בלעדיי.

אולם אין לי ספקות באשר אלייך והנני בטוח בהגינותך. אמרתי לך שלא מגיע לי אלא שירות קטן, אך עם זאת הייתי רוצה שתיטיבי לדעת את כל הנוגע למידה הטובה, לכבוד ולשירות, לא למעני כי אם כדי לשרת כראוי את הבעל שיהיה לך אחריי, אם יהיה לך כזה. או כדי שתיטיבי לחנך את בנותייך, או ידידותייך אם תרצי, ואם יהיה להן צורך בכך. וככל שתדעי יותר יזכו לשבחים הורייך ואף אני וכל האחרים שחינכוך.

מתוך אהבה וכבוד כלפייך ולא כדי לשרתני (שהרי שירות רגיל, אם לא פחות מזה מתאים לי) ומאחר שצר לי עלייך על שאין לך עוד אב ואם, ועל שאיש מקרובייך אשר עמם יכולת להיוועץ באשר לצרכייך הפרטיים אינו מצוי בקרבתך מלבדי, ושלמעני הורחקת ממשפחתך ומארץ הולדתך, שבתי והרהרתי כיצד אוכל למצוא הקדמה כללית ונוחה כדי ללמדך, הקדמה שתוכלי להיעזר בה במאמצייך ובעבודתך בכוחות עצמך בלעדיי.

בסופו של דבר נראה לי שאם אהבתך אכן הנה כזו כפי שתיארת לי בדברייך הטובים, ניתן לנקוט בדרך הבאה: אכתוב למענך הוראות כלליות בשלושה חלקים שיחולקו לתשעה־עשר סעיפים עיקריים.

חלק ראשון
החלק הראשון מבין השלושה בא ללמדך את הנחוץ כדי שתזכי לאהבת האלוהים ולתשועת נשמתך, ובעולם הזה – לאהבת בעלך ולשלום הראוי בחיי הנישואים. ומאחר ששני דברים אלה, תשועת נשמתך ושלוותו של בעלך, הם החשובים מכול, הם נזכרים ראשונים. חלק זה כולל תשעה סעיפים.
הסעיף הראשון בא ללמדך כיצד עלייך להודות ולברך את אדוננו ואת אמו המבורכת בשכבך ובקומך, וכיצד עלייך להתלבש בצורה נאותה.
הסעיף השני הוא על חובתך ללכת לכנסייה עם ליווי מתאים; לבחור לך מושב; להתנהג כראוי; להאזין למיסה ולהתוודות.

[…]

חוות דעת

אין עדיין חוות דעת.

היה הראשון לכתוב סקירה “בעל הבית הפריזאי”

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *