מבצע!

בחירות, בוחרים ונבחרים ברפובליקה הרומית העתיקה -

רחל פייג וישניא
על הספרהמחבריםמתוך הספרביקורות ועודעטיפת הספר

עטיפת הספר



גודל אות:

תיאור

אך לעתים רחוקות זוכה הציבור להצצה אל התוכנית האסטרטגית של מועמד לבחירה ומתוודע מכלי ראשון לכוונותיו, לדרכי הפעולה שלו ולציפיותיו מבעלי ברית ומיריבים כאחד. לעתים רחוקות עוד יותר נחשפת תוכנית מסוג זה שנהגתה, נכתבה וככל הנראה גם הוצאה אל הפועל בתקופה קדומה.

ה'מדריך לניהול מערכת בחירות', היצירה שנקשרה בשמו של קווינטוס טוליוס קיקרו מספק לאיש שעבורו נכתבה לכאורה, אחיו של המחבר, מרקוס טוליוס קיקרו (43-106 לפנה"ס), שורה של עצות מעשיות ונטולות מעצורים מוסריים, שכל תכליתן להוביל לניצחון בבחירות ולזכייה במשרה הנחשקת של קונסול.

ה'מדריך לניהול מערכת בחירות', שתורגם מלטינית בידי רחל פייג וישניא, ניצב במרכזו של ספר זה. אבל הספר מציע הרבה יותר ממבט על מערכת הבחירות של האחים קיקרו. בסדרה של מבואות מאירי עיניים מציגה המחברת בפנינו את המשטר והחברה ברפובליקה הרומית זמן קצר לפני שיוליוס קיסר ויורשיו הפכו את רומא לקיסרות הנשלטת בידי שליט יחיד.

פייג וישניא בוחנת את היחסים החברתיים והמעמדיים המורכבים ברפובליקה, את המתח בין מערכות הממשל השונות ואת המרכזיות של קניית לב הבוחרים בפוליטיקה הרומית.

זהו עולם מרתק, שונה מעולמנו ובה בעת דומה לו דמיון מפתיע.

תוכן עניינים:

הקדמה

חלק א'
פרק 1 : מבוא היסטורי

פרק 2 : החברה הרומית

1. פַּטְרִיקִים ופְּלֶבֶּאִים
2. נוֹבִּילִיס (nobilis), נוֹבִּילִיטַאס (nobilitas),
אנשים חדשים (novi homines)
3. פרשים (equites) פּוּבְּלִיקַאנִים (publicani),
אוֹרְדוֹ אֶקְוֶוסְטֶר (ordo equester)
4. המוני־העם: פְּלֶבְּס כפרית, פְּלֶבְּס עירונית, עבדים משוחררים
5. העם הרומי (populus Romanus) במאה הראשונה לפנה"ס
6. פַּטְרוֹנִים וקְלִייֶנְטִים
7. חלוקה אדמיניסטרטיבית
8. קֶנְסוּס (census), דרגות רכוש (calssis/classes),
קֶנְטוּרִיוֹת (centuriae)
9. מוניקיפיות
10 . פַּאגִי pagi (ביחיד pagus) ווִיקִי (ביחיד vicus)

פרק 3: מדינה ומשטר

1. המשרות magistratus
2. מסלול המשרות cursus honorum
3. הסֶנַאט senatus
4. אסיפות העם
5. אסיפת הקוּרִיוֹת comitia curiata
6. אסיפת הקֶנְטוּרִיוֹת comitia centuriata
7. אסיפות העם לפי שבטים

פרק 4: בתי הדין iudicia publi

פרק 5: בחירות

1. פרוצדורה
2. הגשת מועמדות professio
3. אופן ההצבעה, ספירת הקולות והכרזת התוצאות
4. בחירות כלליות וחופשיות?
5. האמנם נציגי העם?
6. כמה אזרחים הצביעו?
7. בחירות שוות?
8. בחירות חשאיות?
9. שוחד בחירות
10 . מפלגות, בריתות פוליטיות ו"דילים"
11 . אירגונים דתיים־חברתיים

אפילוג: על דמוקרטיה, על אוליגרכיה ועל מה שביניהן

חלק ב'

קווינטוס טוליוס קיקרו, מדריך לניהול מערכת בחירות

1. על היצירה ומחברה
2. מדריך לניהול מערכת בחירות – טקסט מתורגם
Commentariolum Petitionis

חלק ג'

מרקוס טוליוס קיקרו:באצטלת המועמד

1. על היצירה ומשמרה: אסקוניוס
2. באצטלת המועמד — טקסט מתורגם

ביבליוגרפיה

רשימת סופרים עתיקים ויצירותיהם

מחקרים מודרניים וקיצורים

מילון מונחים

מפתח לטיני

מפתח שמות ומקומות

חוות דעת

אין עדיין חוות דעת.

היה הראשון לכתוב סקירה “בחירות, בוחרים ונבחרים ברפובליקה הרומית העתיקה”

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

רחל פייג וישניא מלמדת היסטוריה עתיקה בחוג להיסטוריה כללית באוניברסיטת תל-אביב.

ספרה State, Society and Popular Leaders in Mid-Republican Rome 241-167 BC ראה אור בהוצאת Routledge בשנת 1996.

מחקריה עוסקים בקשר שבין חוק, חברה, מדינה וצבא ברפובליקה הרומית, במעמדן של הנשים בעולם היווני-רומי ובאופן שבו מוצגת רומא העתיקה בקולנוע.

הקדמה | רחל פייג וישניא*

הדובר הנלהב ביותר בזכותה של רומא היה זר שהגיע אליה בכְפיה. ההסטוריון היווני פּוֹלִיבּיוּס, שהוגלה לרומא בשנת 167 לפנה"ס לאחר תבוסתן של הממלכה המקדונית ובעלות בריתה ביוון, נשבה בקסמיה של המעצמה ששמה קץ לעצמאותה המדינית של מולדתו, השתאה לנוכח הישגיה הצבאיים האדירים וחסרי התקדים של עיר־המדינה שהפכה תוך פרק זמן קצר למעצמה ים־תיכונית וביקש לעמוד על סוד הצלחתה. כחניך הפילוסופיה הפוליטית היוונית בת־זמנו, הבהיר פוליביוס לקהל קוראיו כבר בפתח יצירתו המקיפה 'היסטוריה' כי "בכל המאורעות יש לראות כסיבת היסוד של ההצלחה או הכישלון את חוקת המדינה, כי ממנה, כמו ממעיין, נובעות לא רק הכוונות ותוכניות הפעולה, אלא גם ההצלחה בביצוע". נאמן למשנתו המשיך פוליביוס ופירט בספר השישי של חיבורו "בעזרת איזה סוג חוקה השתלטו הרומאים כמעט על כל העולם בפחות מ־ 53 שנים
[167-220] והכניעו אותו תחת שלטון אחד".

שלא במפתיע, ענתה החוקה הרומית, כפי שהוצגה על־ידי פוליביוס, על כל הפרמטרים שדרשה הפילוסופיה הפוליטית היוונית בת־זמנו מן החוקה הטובה ביותר (eunomia), דהיינו, חוקה ממוזגת, זו שמשולבים בה באופן מאוזן יסודות של שלושת המשטרים שנחשבו הטובים ביותר מסוגם: מונרכיה, אריסטוקרטיה ודמוקרטיה. חוקה המבוססת על יסוד אחד, טוען פוליביוס, טוב ככל שיהיה, מכילה בתוכה מדרך הטבע את המרכיב שיביא להידרדרותה ולהפיכתה במהרה לצורתה הקלוקלת והרעה לפי טבעה (טירניה, אוליגרכיה ואוכלוקרטיה), "כפי שהחלודה היא פִּגעוֹ הטבעי של ברזל וזחלי העץ הם פגעיו הטבעיים של העץ". וכך נוצר "מעגל המשטרים, וזהו דין הטבע, שלפיו חוקות לובשות ופושטות צורה ושוב חוזרות אל צורתן המקורית". כדי שחוקה תהיה אפוא יציבה וטובה יש לאחד "את הסגולות המיוחדות של המשטרים הטובים ביותר", כך "שלא יתחזק שום יסוד מעל למידתו ויהפוך לקלקלתו הטבעית, אלא שכל יסוד יפעל כמשקל נגד לאחרים ואף אחד מהם לא יעלה בכוחו ולא יתגבר, ועל כן תישאר המדינה לאורך זמן במצב של שיווי משקל ושל איזון הכוחות. ברומא, כותב פוליביוס, אכן היו שלושת היסודות ערוכים ומסודרים בהגינות וביעילות.

פוליביוס היה נאמן יותר לתיאוריה הפילוסופית־פוליטית של החוקה הממוזגת ששימש לה שופר מאשר למציאות הרומית, וחוקרים מודרניים אינם מקבלים את פרשנותו כלשונה. רבים סבורים כי רומא נשלטה על־ידי עילית אוליגרכית מצומצמת, ואילו אחרים סבורים כי אין להתעלם מעדותו של פוליביוס, שלפיה נטל העם הרומי חלק חשוב ומרכזי יותר במערכת הפוליטית. הוויכוח המתנהל בשלושת העשורים האחרונים בין מלומדים מודרניים על שיפוטו ומסקנותיו של ההיסטוריון היווני הפך, למעשה, לדיון מקיף ומעמיק, המנסה לאפיין ולהגדיר את טיב משטרה של הרפובליקה הרומית ואת מהותו.

חיבור זה מכוון במידה רבה לקחת חלק בוויכוח זה. בחרתי לבחון את אופיו של המשטר הרומי תוך התמקדות בבחירות למשרות השונות ובעיקר למשרה הבכירה ביותר — הקונסולאט, הן בשל חשיבותן המכרעת ומשמעותן בעיצוב המערכת הפוליטית של הרפובליקה הרומית והן משום שדרכן קל יהיה יותר להסביר ולהמחיש לקורא המודרני את המכניזם והריתמוס של המשטר ברפובליקה הרומית.

מדי שנה, בדרך כלל בחודש יולי, נבחרו ברפובליקה הרומית המאוחרת 44 נושאי המשרות הבכירות של השנה הבאה, שיכהנו בתפקידיהם 12 חודשים. נושאי המשרות השונות (מַאגִיסְטְרַאטִים) לא נכנסו לתפקידם מייד עם בחירתם; חלקם החל לכהן במהלך חודש דצמבר, והאחרים באחד בינואר. יוצא אפוא שמייד עם היוודע תוצאות הבחירות לשנה השוטפת, עוד בטרם נדמו הדיה של מערכת בחירות אחת, החלה העיר לרחוש פעילות לקראת מערכת הבחירות הבאה. כך, למשל, פתח מַרְקוּס טוּלְיוּס קיקֶרוֹ, שנבחר לקונסול של שנת 63 לפנה"ס, את מערכת הבחירות שלו מייד עם היוודע תוצאות הבחירות לשנת 64 , כלומר, ביולי של שנת 65 לפנה"ס.

הבחירות למשרות השונות התקיימו ברומא העיר לבדה. אזרח רומי שנמצא מחוץ לתחומה לא יכול היה לממש את זכות הבחירה שלו. מכיוון שבתקופת הרפובליקה המאוחרת (49-133 לפנה"ס), חלק הארי של אזרחי רומא לא התגורר בתחומי העיר, אלא ברחבי איטליה ואף מחוצה לה — הורכב גוף הבוחרים בעיקר ממי ששהו ברומא דרך קבע או יכלו להרשות לעצמם להגיע אליה. סביר להניח אפוא — אם נביא בחשבון גם ששיטת הבחירות ברפובליקה הרומית העניקה עדיפות לבעלי המאה — כי גוף המצביעים בפועל היה קטן ביחס לכלל בעלי זכות הבחירה. המועמדים למשרות השונות, לעומת זאת, היו דמויות ידועות, שהשתייכו לשכבת עילית מצומצמת. קלחת הבחירות הוותה אפוא תופעה מתמדת ברומא לא רק בממד הזמן, אלא גם בממד האנושי, שכן הגורמים שהיו מעורבים בה, בוחרים ונבחרים גם יחד, באו מקבוצות קבועות פחות או יותר של אנשים שהמשחק הפוליטי הווה לגבי דידם עיסוק מרכזי, ובמקרים רבים גם בלעדי.

איזו רוח שררה בקרב קבוצה מעורבת זו של מבקשי משרות ומי שהיו בעלי הזכות להעניקן? אלה גם אלה היו לרוב אדישים לפן האידיאולוגי של התהליך. העימותים הפוליטיים ייצגו בעיקר מאבקי כוח אישיים בקרב בני העילית השלטת, שנדרשו להתחרות ביניהם על תשומת לבו ותמיכתו של קהל בוחרים שהיה מצומצם יחסית, אך מודע היטב לכוחו. כך נוצר אתוס ייחודי של בחירות, שאליו ניתן להתוודע באמצעות מספר יצירות פרי עטם של בני התקופה.

עם הבולטות ביצירות הללו נמנים כתביו הרבים של מַרְקוּס טוּלְיוּס קיקרו, בן התקופה (43-106 לפנה"ס), אך המרתקת והמאלפת שבהן היא דווקא זו המיוחסת לאחיו הצעיר של הלה, קְווִינְטוּס, וקרויה 'מדריך לניהול מערכת בחירות' (Commentariolum Petitionis). על־פי עדותו של מחברו, נכתב ה'מדריך' במגמה להבטיח את בחירתו של מרקוס טוליוס קיקרו לקוֹנְסוּל, המשרה הבכירה ביותר במערכת הפוליטית הרומית. ברוח זו משיא מחבר ה'מדריך' שורה ארוכה של עצות הקשורות בניהול מערכת בחירות, תוך שהוא חושף את הכללים הגלויים והסמויים שעל־פיהם התנהלו החיים הפוליטיים והחברתיים ברומא.

עם תחילת עבודת התרגום של 'מדריך לניהול מערכת בחירות', סברתי שדי יהיה בהעברת הטקסט העתיק לשפה העברית, לשימושם של חוקרים בתחומים שונים ולהשכלתו של הקורא הישראלי, שבשנים האחרונות פוקד את הקלפי בתכיפות המתקרבת לזו של אזרח רומי. את ההסברים וההרחבות, שהם בבחינת הכרח לטקסט שכזה, התכוונתי להביא באמצעות הערות שוליים, ואולי גם תוספות קצרות בגוף הטקסט. ואולם, מורי ורבי, פרופ' בנימין כהן ז"ל, העיר בשיחה האחרונה שקיימנו סמוך לפטירתו, כי הערות שוליים ותוספות־פזורות רק תייגענה את הקורא, ובכל מקרה, לא תאפשרנה העמקה בכמה עניינים חשובים שבירורם הכרחי. היות שממילא לא ניתן, לדעתו, להוציא לאור את החיבור העתיק בלא הסבר מקיף על המערכת הפוליטית של שלהי הרפובליקה הרומית — הציע שאסמיך אליו סקירה כזו, ואולי גם את הקטעים מנאומו של קיקרו 'באצטלת המועמד' (In Toga Candida) , ששרדו בתוך הפרשנות שכתב אַסְקוֹנִיוּס לנאום, ויש בהם כדי להבהיר ולהמחיש רבים מן הרעיונות שקְווִינְטוּס טוּלְיוּס קיקרו רק מזכיר ביצירה המיוחסת לו.

ברוח עצתו הטובה של פרופ' כהן, מופיעים 'המדריך לניהול מערכת בחירות' ו'באצטלת המועמד' בחלקיו האחרונים של הספר. קודמים להם כמה פרקים הסוקרים ומסבירים את המבנה ואת הדינאמיקה של החברה והמשטר הרומיים, ומנסים לאפיינו ברוח הוויכוח המתנהל בשנים האחרונות בין המלומדים המודרניים על אופי משטרה של הרפובליקה הרומית העתיקה. לפרקים הפרטניים הקדמתי מבוא היסטורי קצרצר הסוקר ביעף את קורותיה של הרפובליקה עד לסוף שנות השישים של המאה ה־ 1 לפנה"ס. סקירה זו אינה מהווה תחליף לספרי לימוד הדנים בהרחבה בקורותיה של הרפובליקה הרומית, והיא נועדה אך ורק להציג את הרקע לתקופה הנדונה ולחדד את הבעייתיות האופיינית לה. המעוניינים להרחיב את ידיעותיהם על הרפובליקה הרומית בכלל ועל תולדותיה במאה ה־ 1 לפנה"ס בפרט, יוכלו למצוא מידע מקיף ומפורט יותר בשורה של ספרים שהתפרסמו בעברית.

הפרקים המופיעים בחלקו הראשון של הספר דנים בסוגיות שונות של חברה ומשטר ברפובליקה הרומית המאוחרת, ותוכנם, כאמור, רלוונטי וחיוני להבנת מהותן של היצירות העתיקות המובאות בתרגום בחלקו השני. מטבע הדברים, לא מעט נושאים משיקים זה לזה ומוצגים בהקשרים שונים, ולמרות שהשתדלתי כי תהינה חזרות מועטות ככל האפשר, לא תמיד התאפשר הדבר. כדי לעמוד על המושגים השונים מוזמנים הקוראים להיעזר בהפניות הצולבות הרבות בגוף הספר ובמפתחות השונים בסופו. התלבטתי לא מעט גם באשר לתרגומם העברי של מושגים רומיים מסויימים שאין להם מקבילה של ממש בעברית. אלה הוסברו בגוף הספר בהקשרם, אך כדי להקל על הקוראים להתמצא בסבך המושגים, רוכזו גם במפתח מיוחד, ובו הם מופיעים בעברית ובלטינית בתוספת הסבר קצרצר ומראי מקום. ציטטות מן הספרות היוונית והרומית שתורגמו לעברית הובאו כלשונן, ומובאות מתוך מקורות שלא תורגמו עד כה לעברית תורגמו על־ידי.

עם סיום כתיבתו של ספר זה, חובה נעימה היא לי להודות לכל מי שסייעו בידי לממשו: למורי, עמיתי וידידי זאב רובין, שקרא בשקדנות את כל כתב היד, ובמיוחד את התרגומים מלטינית. ידיעותיו המופלגות הצילו אותי לא אחת מטעויות מביכות. לעמיתי וידידי אבשלום לניאדו, שקרא בזהירות כמה טיוטות של הספר והציע תיקונים רבים ובעלי ערך; לאמנון ז'קונט, שהעיר והאיר, לתלמידתי מרב חקלאי, שללא עזרתה כמו גם מיומנותה בכל הקשור בנפלאות המחשב, לא היה מגיע פרויקט זה לידי סיום; ולאביעד קליינברג, מנהל הוצאת הספרים של אוניברסיטת תל־אביב, על ידידותו ועצותיו הנבונות. שלושה אנשים אהובים ויקרים עיצבו במידה לא מבוטלת את הוויתי: הורי, ג'מי ודוד פייג, שהעניקו לי תמיכה ואהבה עד אין קץ, ומורי, עמיתי וידידי פרופ' בנימין כהן, שבעקבותיו ובעזרתו למדתי להכיר את הרפובליקה הרומית העתיקה ולאהוב את העיסוק בתולדותיה. שלושתם נסתלקו מן העולם בזה אחר זה תוך פחות משנה. ספר זה מוקדש לזכרם.

תל־אביב, דצמבר 2005

* הערה: בגירסא זו של ההקדמה הושמטו ההערות.

הספר ראה אור בחודש אפריל 2008

 

בחירות, בוחרים ונבחרים ברפובליקה הרומית העתיקה
מאת: רחל פייג וישניא

עריכה לשונית: נירית איטינגון
מהדורה ראשונה: אפריל 2008
מס' עמודים: 283
כריכה: קשה
עיצוב העטיפה: יעל בר-דיין

Elections, Electors and the Elected in Republican Rome
Rachel Feig Vishnia
ISBN: 978-965-7241-27-1

עטיפת הספר

בחירות, בוחרים ונבחרים ברפובליקה הרומית העתיקה

79.00 70.00

אך לעתים רחוקות זוכה הציבור להצצה אל התוכנית האסטרטגית של מועמד לבחירה ומתוודע מכלי ראשון לכוונותיו, לדרכי הפעולה שלו ולציפיותיו מבעלי ברית ומיריבים כאחד. פייג וישניא בוחנת את היחסים החברתיים והמעמדיים המורכבים ברפובליקה הרומית,, את המתח בין מערכות הממשל השונות ואת המרכזיות של קניית לב הבוחרים בפוליטיקה הרומית. זהו עולם מרתק, שונה מעולמנו ובה בעת דומה לו דמיון מפתיע

תיאור

אך לעתים רחוקות זוכה הציבור להצצה אל התוכנית האסטרטגית של מועמד לבחירה ומתוודע מכלי ראשון לכוונותיו, לדרכי הפעולה שלו ולציפיותיו מבעלי ברית ומיריבים כאחד. לעתים רחוקות עוד יותר נחשפת תוכנית מסוג זה שנהגתה, נכתבה וככל הנראה גם הוצאה אל הפועל בתקופה קדומה.

ה'מדריך לניהול מערכת בחירות', היצירה שנקשרה בשמו של קווינטוס טוליוס קיקרו מספק לאיש שעבורו נכתבה לכאורה, אחיו של המחבר, מרקוס טוליוס קיקרו (43-106 לפנה"ס), שורה של עצות מעשיות ונטולות מעצורים מוסריים, שכל תכליתן להוביל לניצחון בבחירות ולזכייה במשרה הנחשקת של קונסול.

ה'מדריך לניהול מערכת בחירות', שתורגם מלטינית בידי רחל פייג וישניא, ניצב במרכזו של ספר זה. אבל הספר מציע הרבה יותר ממבט על מערכת הבחירות של האחים קיקרו. בסדרה של מבואות מאירי עיניים מציגה המחברת בפנינו את המשטר והחברה ברפובליקה הרומית זמן קצר לפני שיוליוס קיסר ויורשיו הפכו את רומא לקיסרות הנשלטת בידי שליט יחיד.

פייג וישניא בוחנת את היחסים החברתיים והמעמדיים המורכבים ברפובליקה, את המתח בין מערכות הממשל השונות ואת המרכזיות של קניית לב הבוחרים בפוליטיקה הרומית.

זהו עולם מרתק, שונה מעולמנו ובה בעת דומה לו דמיון מפתיע.

תוכן עניינים:

הקדמה

חלק א'
פרק 1 : מבוא היסטורי

פרק 2 : החברה הרומית

1. פַּטְרִיקִים ופְּלֶבֶּאִים
2. נוֹבִּילִיס (nobilis), נוֹבִּילִיטַאס (nobilitas),
אנשים חדשים (novi homines)
3. פרשים (equites) פּוּבְּלִיקַאנִים (publicani),
אוֹרְדוֹ אֶקְוֶוסְטֶר (ordo equester)
4. המוני־העם: פְּלֶבְּס כפרית, פְּלֶבְּס עירונית, עבדים משוחררים
5. העם הרומי (populus Romanus) במאה הראשונה לפנה"ס
6. פַּטְרוֹנִים וקְלִייֶנְטִים
7. חלוקה אדמיניסטרטיבית
8. קֶנְסוּס (census), דרגות רכוש (calssis/classes),
קֶנְטוּרִיוֹת (centuriae)
9. מוניקיפיות
10 . פַּאגִי pagi (ביחיד pagus) ווִיקִי (ביחיד vicus)

פרק 3: מדינה ומשטר

1. המשרות magistratus
2. מסלול המשרות cursus honorum
3. הסֶנַאט senatus
4. אסיפות העם
5. אסיפת הקוּרִיוֹת comitia curiata
6. אסיפת הקֶנְטוּרִיוֹת comitia centuriata
7. אסיפות העם לפי שבטים

פרק 4: בתי הדין iudicia publi

פרק 5: בחירות

1. פרוצדורה
2. הגשת מועמדות professio
3. אופן ההצבעה, ספירת הקולות והכרזת התוצאות
4. בחירות כלליות וחופשיות?
5. האמנם נציגי העם?
6. כמה אזרחים הצביעו?
7. בחירות שוות?
8. בחירות חשאיות?
9. שוחד בחירות
10 . מפלגות, בריתות פוליטיות ו"דילים"
11 . אירגונים דתיים־חברתיים

אפילוג: על דמוקרטיה, על אוליגרכיה ועל מה שביניהן

חלק ב'

קווינטוס טוליוס קיקרו, מדריך לניהול מערכת בחירות

1. על היצירה ומחברה
2. מדריך לניהול מערכת בחירות – טקסט מתורגם
Commentariolum Petitionis

חלק ג'

מרקוס טוליוס קיקרו:באצטלת המועמד

1. על היצירה ומשמרה: אסקוניוס
2. באצטלת המועמד — טקסט מתורגם

ביבליוגרפיה

רשימת סופרים עתיקים ויצירותיהם

מחקרים מודרניים וקיצורים

מילון מונחים

מפתח לטיני

מפתח שמות ומקומות

חוות דעת

אין עדיין חוות דעת.

היה הראשון לכתוב סקירה “בחירות, בוחרים ונבחרים ברפובליקה הרומית העתיקה”

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *